החלטה בתיק ת"א 36006-05-11

בפני בקשת הנתבעת (להלןף " המבקשת") לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 29.01.12.

המבקשת מודה כי קיבלה מהתובע (להלן: " המשיב") את כתב התביעה (ראה סעיף 2 לבקשה). משלא הוגש כתב הגנה במועד, וניתן פסק דין כנגד המבקשת, אין חובה לבטלו, אלא הביטול מסור לשיקול דעת בית המשפט.

במסגרת שיקול הדעת המסור לי בנסיבות האלה, אני מקבלת את הבקשה ומבטלת את פסק הדין. ראה דברי המלומד זוסמן:

" לא היה פגם בהחלטה אשר מבקשים לבטלה, תלוי המבקש בחסדו של בית המשפט. במקרה כזה לעולם אין זכות קנויה בידו לדרוש את הביטול, אלא בית המשפט יציג לעצמו שתי שאלות אלה: ראשית - מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט? שנית - מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע - המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט?".

ראה: ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שישית, עמ' 698.

לטענת המבקשת, הנתמכת בתצהיר מנהלה, העביר מנהל המבקשת את כתב התביעה לסוכן הביטוח שלו מיד עם קבלתו, על מנת שיעביר את התביעה לחברת הביטוח של המבקשת. לטענת המבקשת, היא לא קיבלה אף מכתב או התייחסות לפיהן חברת הביטוח לא מייצגת אותה בהליך נשוא הבקשה, והייתה סמוכה כי העניין מטופל כראוי.

לטענת המבקשת, קיבלה ביום 12.02.12 את פסק הדין, ובו גם בין היתר נמחקה חברת הביטוח כנתבעת 2. לטענתה, ביררה את העניין מיידית, ובהתאם הגישה את הבקשה הנדונה ביום 28.02.12. לטענת המבקשת, התחוור לה כי סוכנות הביטוח לא העבירה את כתב התביעה לחברת הביטוח, מאחר ובתחילת אותה שנה הוחלפה המבטחת של המבקשת. לבקשה צורף עותק של פוליסת הביטוח התקפה ליום האירוע נשוא ההליך של חברת מגדל.

לטענת המשיב בתגובתו, הוא שלח את כתב התביעה ישירות לחברת הביטוח בדיס - אשר את פרטיה קיבל ממנהל המבקשת, וזו הודיעה לבית המשפט כי לא היתה המבטחת הרלוונטית, ולכן נמחקה מהתביעה. ואולם אין בטענה זו כדי לסייע למשיב, שכן אין כאן ראיה לכך שהמבקשת ידעה על הודעת חברת בדיס לבית המשפט.

שוכנעתי כי אי הגשת כתב הגנה בתיק, נגרמה עקב טעות בתום לב של המבקשת ו/או מי מטעמה, ולא נבעה מזלזול או מהתעלמות מודעים של המבקשת.

לעניין סיכויי התביעה, טוענת המבקשת, כי סיכויי הגנתה טובים מאחר ולא צורפה חוות דעת רפואית להוכחת התביעה, כי התביעה הוגשה בשיהוי רב ונגרם לה נזק ראייתי, כי המשיב חתם על מסמך ויתור (המצורף כנספח ג' לבקשה), כי מהמסמכים שצירף המשיב מעלים כי המשיב סירב לבצע טיפולי פיזיותרפיה שהיו יכולים להקטין את נזקיו ובכך שיבש את תהליך ההחלמה, וכי אין כל ראיה לכאב ולסבל או להגבלה צמיתה כלשהי.

אמנם, לטענת המשיב בתגובתו, מסמך הויתור שהציגה המבקשת נחתם ככתב קבלה ושחרור בתביעה שהגיש בבית הדין לעבודה, ולא בגין האירוע נשוא הליך זה, כפי שמפורט ברחל בתך הקטנה באותו נספח ג' לבקשה. ואולם, עניין זה דורש הכרעה ואם תתקבל טענת המבקשת הירי שיש בכך הגנה טובה כנגד התביעה.

מטענות הצדדים עולה כי יש צורך בבירור העובדות באשר ליחסי הצדדים.בנסיבות אלה אין מקום להותיר על כנו את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, וללא בירור של המחלוקות ההדדיות לגופן, ויש להעדיף בנסיבות העניין בירור אמיתי של המחלוקות על פני הכרעה דיונית.

במיוחד הדבר נכון כאשר בוחנים מחד את הנזק שעלול להיגרם למבקשת אם תידחה בקשתה, שאז עומד כנגדה פסק דין על סך 88,503 ש"ח, ומאידך את הנזק שייגרם למשיב אם תתקבל הבקשה ויבוטל פסק הדין - נזק שניתן לפיצוי בדרך של פסיקת הוצאות לטובת המשיב.

סוף דבר, שאני מחליטה לבטל את פסק הדין, ואולם הביטול מותנה בתשלום הוצאות בסכום של 1,000 ש"ח לידי המשיב, וזאת מאחר שכאמור בוצעה מסירה כדין וכתב הגנה לא הוגש במועד. תשלום ההוצאות, עד ליום 13.05.12 (בשל פגרת פסח) הוא תנאי כאמור לביטול פסק הדין. לא ישולמו - יעמוד פסק הדין בעינו.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים, ותעדכן ת.פ ביומני (13.05.12).

ניתנה היום, ‏ט"ז שבט תשע"ג, ‏27 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: